הקרייה הירוקה

הקרייה הירוקה

סולארית, סביבתית, חכמה: עיר הבה”דים בנגב נבנית כ“ריאה ירוקה

דובר צה"ל
במסגרת מעבר צה“ל דרומה הושם דגש על שמירה על איכות הסביבה, שמירה על התנאים הסביבתיים וניצול יעיל לטובת חיסכון באנרגיה. כך זה יעבוד.
כשהתחילו לעסוק בפרויקט מעבר צה“ל אל הנגב, היה ברור לכל הנוגעים בדבר כי הבסיס הראשון שעתיד להפריח את השממה, חייב להיות ”ירוק“ ולהתבסס על מודל שומר סביבה. ההחלטה הזו נולדה לא רק כגימיק, אלא בעיקר מתוך הבנה לחשיבות השמירה על הסביבה, במיוחד בכל הקשור לפעילות הצבאית.
 
קפיצת מדרגה שלא נראתה כדוגמת
במשרד הביטחון מציינים כי יותר מ-40 שנה שבסיסי צה”ל נבנים בשיטות ירוקות, ביניהן בנייה בת קיימא ושימור הטבע והחי בבסיסים הצבאיים. במהלך הקמתה של הקרייה הצבאית בדרום אפשר למצוא שימוש במגוון שיטות ופתרונות ירוקים, חלקם פתרונות שהוטמעו בעבר בבסיסי צה”ל, אך רבים מהם מהווים קפיצת מדרגה שלא נראתה כדוגמתה במסגרת צבאית.
כל כך הרבה גופים, צבאיים ואזרחיים, משתתפים בפרוייקט הזה ונותנים בו את חלקם. “המהלך היחיד בהיסטוריה שאני יכול להשוות את הפרויקט הזה אליו הוא בנייתו של מבנה האקרופוליס באתונה”, אומר רמ”ד קריית ההדרכה באגף ההנדסה והבינוי של משרד הביטחון, רס”ן אברי ברנס.
 
מבודדים אקלימית 
עוד בשלבים הראשונים של תכנון קריית ההדרכה, נושא הגנת הסביבה תפס נפח משמעותי באפיונה, תכנונה והקמתה. “אם בעבר חשבו שיש לצבא הקלות, הפעם ביצענו עבודה ארוכת שנים מול המשרדים הממשלתיים עד שקיבלנו את האישורים המתאימים”, מספרת רמ”ד תשתיות במנהלת קריית ההדרכה, רס”ן אורלי אשכנזי. לדבריה, “בנושא איכות הסביבה העבודה התבצעה בעיקר מול המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות. משרד הביטחון וצה”ל פעלו ממש כמו פרוייקט אזרחי, משום שהם הבינו את ההשפעה הרבה שיש להם בתחום”.
“כשתכננו לראשונה כיצד הקרייה תיראה וכיצד תיבנה, לגופים המאשרים ניתנה הזדמנות לשטוח את טענותיהם בוועדה מיוחדת, כשביניהם גם נציגי העמותות והגופים הירוקים. “התייחסנו לכל טענה בנפרד ומצאנו פתרונות כך שיתאימו גם לצרכינו וגם לדרישותיהם. התהליך היה ארוך, אך בסופו של דבר הגענו לעמק השווה וקיבלנו את ברכתם”, מציינת רס“ן אשכנזי. בנוסף, בוצע תסקיר רחב של כל הסביבה המקיפה את המתחם. באוויר נבדקו רמות זיהום האוויר, ואף הריחות השונים המועברים בו, ובאדמה בוצעו בדיקות שונות לגילוי זיהומים. “הסכם גישור” בין ממשלת ישראל למפעלים בנאות חובב נחתם, בו המפעלים נדרשו להתאים את עצמם לתקן בנושא זיהום האוויר. 
המתחם הגדול ביותר בקריית ההדרכה הוא מתחם המגורים, בהם ישהו הסגל וחניכי קריית ההדרכה. המבנים עתידים לאכלס בתוכם אלפי חיילים ואנשי קבע בכל יום. מפקדת הקרייה באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה קבעה את המבנים כמודל לחיקוי לבנייה שומרת סביבה, ושיסבו נוחות לאלו השוהים בהם. כל מבני המגורים הוקמו על פי הגדרות הבנייה הירוקה, כשהם מבודדים אקלימית, כך שמזג האוויר לא ישפיע על הטמפרטורה בחדרים. המבנים מרווחים, וביניהם דרכי גישה רבות ומרובות בדשאים ובצמחיה, כך שיהיה ניתן להגיע לכל מקום בקרייה תוך מספר דקות.
 
ניצול מקסימלי של אור השמש
צה”ל שם לעצמו להביא לחיסכון משמעותי במשאבים בעת הירידה דרומה, ובהקמת הקרייה השתמש בהתאמה במספר פתרונות ירוקים. חלקם מבוססים על טכנולוגיה מתקדמת, אחרים - טבעיים: כל חדר בקריית ההדרכה - חדרי המגורים, הכיתות והמחסנים הענקיים- תוכנן כך שינצל את אור השמש בצורה מקסימלית, וכך ימנע משימוש בתאורה מלאכותית ובזבוז באנרגיית חשמל. ניטור השימוש באנרגיה בקריית ההדרכה יתבצע מתוך מפקדת הקרייה. בעזרת מערכות מתוחכמות ניתן יהיה לזהות היכן יש שימוש מוגזם בחשמל.
“בהסכם עם הזכיין נקבע כי כ-80% מהוצאות החשמל יהיו תחת אחריותו”, מסביר רס”ן ברנס, “לכן זה אינטרס של כולם להשתמש בחכמה באנרגיה. לשם כך, מקדם הזכיין הקמת תחנת כוח על בסיס גז, אשר תהווה מקור אנרגיה משמעותי בקרייה. בנוסף, קיימת האפשרות להתקנת לוחות סולאריים ודודי שמש, לשימוש כמקור אנרגיה צידי ולחימום מים. כמובן שגם משאב המים אינו משאב נפוץ כל כך באזור המדברי, בשונה מאזור המרכז, ולכן ננקטו מספר תהליכים להוריד את השימוש במים. המרכזי בהם הוא השימוש במתקן להתפלת מי ביוב, בו הם ימוחזרו כמים להשקיית הצמחייה. 
לאורך כל שנות ההקמה של הקרייה, בוצעו מאמצים רבים לא לפגוע במארג הסביבתי המקיף אותה: בעבודה שהתבצעה יחד עם רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות, נבדק כי היא אינה מזיקה לאף גורם סביבתי - חי, צומח או דומם. כך למשל, ואדי ירוק ענקי שחוצה את מתחם הקרייה תוכנן כך שישומר באופן טבעי, ויהווה מתחם מנוחה וטיולים לבאי הקרייה. 
במהלך החפירות לקראת הבנייה נמצאו מערכי עתיקות רבים, ביניהם בור מים ששימש את השבטים הנבאטים במנוחתם מארצות ערב למצרים, קולומבאריום (מתקן לגידול יונים עתיק) ודרך עפר אשר נבנתה בתקופת השלטון הבריטי בארץ. “במהלך ההקמה התייחסנו אל מבני עתיקות אלה בחרדת קודש, והקמנו את כל התשתיות כך שלא נפגע בהם. יתרה מזאת, ביצענו גם חפירות הצלה לחלק מאותן עתיקות”, מעיד רמ”ד קריית ההדרכה באגף ההנדסה והבינוי. 
דרכי גישה מסודרות יוקמו אל אתרים אלה, כחלק מהסדרת תשתיות התנועה המתבצעת בדרך לקרייה, ופעילויות חינוכיות יבוססו עליהם במסגרת הכשרות החניכים. “ביצענו פעילות ענפה, החל משלב התכנון, שתמשיך גם לאורך 25 שנות הפעילות שלנו עם הזכיין בקרייה”, מסכמת רמ”ד התשתיות, “מטרתנו הייתה לשים טביעת אצבע היסטורית בתחום הגנת הסביבה ובתחום הבנייה הירוקה”.










פי.סי.חץ