השפעה סביבתית

השפעה סביבתית

פסק דינו של בית המשפט העליון בנוגע לאישור תוכנית מתאר מחוזית ללא עריכת תסקיר השפעה על הסביבה: מתי אפשר לתת פטור וכיצד יישמרו בכל זאת האינטרסים הציבוריים

עו"ד צבי שוב ואמיר דרמר
בג”ץ פרסם (2.7.14) פסק דין חשוב (שכתב השופט יורם דנציגר) העוסק בעריכת תסקיר השפעה על הסביבה בעת אישור תוכניות בדרג תכנוני כלשהוא, ובענייננו - בדרג של תוכנית מתאר מחוזית.
בעניין זה עתרה העותרת נגד ההחלטה לאשר את שינוי 72 לתוכנית המתאר המחוזית מחוז הדרום, תמ”מ 14/4, שכותרתו “אתרים לכריית חרסית וחומרי גלם נלווים”. תוכנית זו ייעדה שטחים נכבדים הסמוכים לעיר קריית גת למטרות כריית חרסית וחומרי גלם נלווים.
השאלה העיקרית שעמדה לדיון היא, האם החלטת רשויות התכנון לאשר את התוכנית, מבלי שהורו על עריכת תסקיר השפעה על הסביבה ומבלי שעמד לפניהן תסקיר שכזה, התקבלה כדין.
בית המשפט דחה את העתירה וקבע, כי התוכנית דנן אומנם מהותית וטעונה עריכת תסקיר, אך מתקיימים במקרה זה התנאים למתן פטור הקבועים בתקנה 3(ב)(2) לתקנות התסקיר בשלב זה. לכן, תסקיר השפעה על הסביבה ייערך אפוא רק בשלב התכנון המקומי והמפורט יותר.
 
לא בכל תוכנית
בית המשפט, בבחנו את החלטת ועדות התכנון השונות, ציין, כי נודעת חשיבות של ממש לעריכתו של תסקיר לפני אישור תוכניות להן יש השפעה ניכרת על הסביבה, כמו במקרה דנן. אולם, חרף חשיבותו של תסקיר ההשפעה על הסביבה, לא כל תוכנית מחויבת בעריכתו של תסקיר. 
תקנה 2 לתקנות התסקיר מטילה על מגיש תוכנית, את החובה להגיש למוסד התכנון תסקיר השפעה על הסביבה בהתקיים שני תנאים מצטברים. התנאי הראשון: מוסד התכנון סבור, כי יש בביצוע התוכנית כדי לגרום להשפעה ניכרת על הסביבה. התנאי השני: התוכנית עוסקת באחד מן הנושאים המנויים בסעיפי המשנה לתקנה זו. סעיף המשנה הרלוונטי לענייננו הוא ס”ק (א), המורה, כאמור, על ביצוע תסקיר בתוכניות העוסקות באתרי כרייה או חציבה.
ואולם, אף אם התוכנית עונה על התנאים שלעיל, ייתכן שמגיש התוכנית יזכה לפטור מחובת הגשת תסקיר, וזאת בהתאם לתקנה 3 לתקנות התסקיר. תקנה 3(ב)(2) קובעת, כי מוסד התכנון רשאי לפטור מחובת עריכת תסקיר שעה שמדובר בתוכנית אשר אינה מתאימה לביצוע תסקיר בשל אופייה, מהותה או רמת הפירוט שבה. האפשרות לפטור מהגשת תסקיר מותנית בכך שהתוכנית הנבחנת אינה מאפשרת להוציא מכוחה היתרי בנייה, ובלבד שתצוין בתוכנית חובת עריכת תסקיר טרם הפקדתה של תוכנית מאוחרת מכוחה ניתן יהיה להוציא היתרי בנייה.
בית המשפט בחן האם מתקיימים התנאים דלעיל וקבע כי הם מתקיימים במלואם. עוד קבע בית המשפט, שתסקיר שיערך בשלב התכנון המקומי יסייע בידי גורמי התכנון לקבוע מתווה מיטבי לביצוע הכרייה, אשר יביא לצמצום הפגיעה הסביבתית. מתווה כאמור אינו יכול שייקבע בשלב התוכנית המחוזית, שכן בשלב זה טרם נקבע היכן, כיצד ומתי, אם בכלל, תתבצע הכרייה בשטח, מה גם שתשריט התוכנית המחוזית ערוך בקנה מידה של 1:100,000, בקנה מידה ש”אינו מאפשר דיוק” ויכול שיגרום לסטיות.
 
דגש לשלב המקומי
בית המשפט הוסיף וקבע, כי העברת נקודת הכובד של הבחינה הסביבתית לשלב התכנון המקומי, אף טומנת בחובה יתרונות בלתי מבוטלים, כך שבשלב זה יוכלו רשויות התכנון לבצע התאמות “עדינות” אשר אינן ניתנות לביצוע ברמה המחוזית. בכך יתאפשר להן להוציא תחת ידן תוכנית, אשר תאזן באופן מיטבי בין השיקולים העומדים על הפרק.
קביעה זו אף מתיישבת עם החלטת מתכנני תמ”א 14, שקבעו ששלב התכנון המפורט הוא המתאים ביותר לביצוע תסקיר וקיימת חובה לעריכת תסקיר בשלב תכנונו המפורט של אתר כרייה. במצב דברים זה, אילו הייתה הוועדה המחוזית עורכת תסקיר, היו נערכים שני תסקירים שונים בעבור אותו אתר, ואין ספק שזוהי פעולה בלתי יעילה.
עוד טענה העותרת, כי התוכנית סותרת את הוראות תמ”א 14 בכך שהתמ”א אינה מאפשרת למקם ב”תחום ההשפעה” של אתר כרייה בנייני מגורים, בנייני ציבור או כל שימוש אחר העלול להיות מושפע מרעש, אבק, או זיהום אוויר. 
בקשר לכך קבע ביהמ”ש, שתחום ההשפעה של האתרים, בשלב זה, אינו קבוע באופן סופי כך שתחום השפעה זה ייקבע במדויק, אם בכלל, בתוכנית המפורטת, אשר תביא בחשבון את מכלול השיקולים הסביבתיים. ייתכן שהתוכנית המקומית תגביל את שטח הכרייה או תרחיקו מגבולות העיר, ולכן גם טענה זו נדחתה.
נעיר, כי קיימים מקרים בהם ההחלטות שיתקבלו בעת אישור התוכנית המקורית, כאמור ללא עריכת תסקיר טרם אישורה, כבר יהוו תקדים ויקבעו עובדות בשטח, ואם אכן יוביל התסקיר לקביעה כי אין להקים את האתר במקום זה, הרי שיהא הדבר מאוחר מדי.
* בג”ץ 9419/11, עיריית קריית גת נ’ הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים ואח’










פי.סי.חץ