אורן:

אורן:

“הגיע הזמן שהרגולציה תאפשר לתעשיית המיחזור להתפתח”

תעשיית המיחזור יכולה להיות אחד ממנועי הצמיחה לכלכלה הישראלית, בהיותה מייצרת מקומות עבודה איכותיים ומגוונים, ומתן פתרונות סביבתיים לשיפור איכות החיים של תושבי מדינת ישראל. לעיתים פוטנציאל זה מתמסמס לאור רגולציה בלתי מאוזנת המייצרת חוסר וודאות בתעשייה”, אמר צביקה אורן, נשיא התאחדות התעשיינים בפתיחת הכנס הראשון של תעשיית המיחזור הישראלית. האירוע אותו יזמה התאחדות התעשיינים, התקיים בפארק אריאל שרון , נערך בשיתוף עם רשות הפארק, קבוצת ואוליה ישראל  וחברת נשר מפעלי מלט במטרה להעלות על סדר היום התקשורתי והציבורי, את חשיבות פיתוחה של תעשיית המיחזור בארץ לחברה הישראלית, תוך שימת דגש על החסמים להתפתחות תעשייה זו.
“בהתאחדות התעשיינים פעלנו, בשיתוף פעולה עם הממשלה להסדרת הרגולציה הסביבתית של התעשייה, וברצוני לברך על אימוץ הממשלה את הליך ה-RIA (Regulatory Impact Analysis) - מנגנון של ניתוח ההשפעות הצפויות של הרגולציה, בדגש על ההשלכות הכלכליות שלה. מדובר בבשורה שתקל על התעשייה בישראל את נטל הרגולציה, בייחוד בכל הקשור לקבלת היתרים ורישוי”.
עוד הדגיש אורן את ההזדמנויות בתעשיית המיחזור: “בישראל, יזמים צעירים ומוכשרים שמחזיקים ביכולת ומסוגלות לקדם לאין שיעור את תעשיית המיחזור בארץ. בימים אלו אנו מקדמים הקמת פארק תעשיית מיחזור במישור רותם. הקרבה של הפארק למפעלים תאפשר מיחזור יעיל ובעלויות נמוכות יותר מאשר הקמת מתקני מיחזור מבוזרים”. מנכ”ל המשרד להגנת הסביבה, דוד לפלר ציין כי קיומו של הכנס מוכיח כי המשרד להגנת הסביבה מקיים שיתוף פעולה עם התעשייה. “אנו תומכים בהקלת הרגולציה ועל כן קידמנו את חוק רישוי ירוק שייצר וודאות למפעלים. רגולציה כרוכה בעלויות לתעשייה אך במקביל מייצרת תועלת רבה עבור האזרחים, שכן התקנות הסביבתיות שלנו בעלות פוטנציאל להצלת חיים”, הבהיר לפלר. לדבריו, לא קיימת סתירה בין דרישות איכות סביבה לתעשייה, ואף במקרים מסוימים, הצורך של התעשייה להתמודד עם תקנות מייצר הכנסות נוספות ומוביל לצמיחה במשק. להדגים את דבריו, הציג את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בחקיקת חוק פסולת בנין: “מיחזור פסולות בניין משמש להקמת תשתיות הכרחיות ועל כן בעל כדאיות כלכלית”. 
דורון אברהמי, ראש מנהל פיתוח בר קיימא במשרד הכלכלה ציין כי לפי סקר שמשרד הכלכלה ביצע, מסתבר כי בכל העולם, כולל בישראל, קיימת רגולציה מחמירה בכל הקשור למיחזור פסולת. “נושא המיחזור, מעבר להיותו צורך סביבתי, הופך גם לצורך כלכלי בהתאם למגמה בעולם. בישראל עשרות מפעלי מיחזור בתחומי צמיגים, פלסטיק, פסולת אלקטרונית המאמינים בהיתכנות הכלכלית של הענף”, קבע אברהמי.
גיל לבנה, ראש מועצת שהם: “הרשויות המקומיות מקדמות הקמת תשתית הולכת וגדלה למיחזור פסולות ביתיות. הבעיה שלנו היא באכיפה מול התושבים.  ללא אכיפה מסודרת בליווי הסברה, לא יהיה ניתן למקסם את הפוטנציאל של הענף”.










פי.סי.חץ