חוקרים מבן-גוריון יפתחו תכנית ל”יצירת ערים רגישות-מים בישראל”

חוקרים מבן-גוריון יפתחו תכנית ל”יצירת ערים רגישות-מים בישראל”

ערים רגישות-מים מאמצות פתרונות מבוזרים ומרוכזים לניהול מים, על מנת להבטיח קיום אספקת מים בעתיד

 
 
 
 
פרופ’ אשר ברנר, מהיחידה להנדסה סביבתית ופרופ’ אביתר אראל מהמחלקה לאדם במדבר ע”ש בונה טרה, שניהם מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הצטרפו לעמיתים משלוש אוניברסיטאות אחרות כדי ליצור תכנית פעולה מדעית בשם “יצירת ערים רגישות-מים בישראל”, הודות למענק מהקרן הקיימת לישראל. שלוש האוניברסיטאות האחרות הן הטכניון –מכון טכנולוגי לישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת מונש האוסטרלית.
הדרך שבה אנחנו מנהלים את המים בערים מעצבת כמעט כל היבט של הסביבה העירונית ושל איכות החיים שלנו. ערים רגישות-מים מאמצות פתרונות מבוזרים ומרוכזים לניהול מים ומשלבות ביניהם, על מנת להבטיח קיום אספקת מים בעתיד עני במים או שופע מים, ליצור אקוויפרים וזרמים עירוניים בריאים, לשפר את האקלים ואת הנוף העירוניים ולהפחית את טביעת הרגל הפחמנית בעיר.
פרופ’ אראל יהיה אחראי לפרויקט מס’ 2: תכנון ועיצוב עירוני רגיש-מים: בחינת פתרונות משולבים חדשניים לתכנון עירוני רגיש-מים. המטרה היא להבין היכן ובאיזה אופן אפשר לשלב אסטרטגיות רגישות-מים במרקם העירוני הקיים, כדי להחדיר מי נגר לאקוויפר וכדי לאמוד את התרומה האפשרית לאיכות החיים, בפרט למיקרו-אקלים של העיר.
הגישה: בשלב הראשון ייעשה מיפוי מפורט של הטופוגרפיה, התכסית, התשתית העירונית והמרקם הבנוי בשני יישובים עירוניים קיימים במישור החוף אשר בהם הוקמו מתקני הדגמה לטיפול והחדרת מי נגר עירוני לקרקע. המיפוי, אשר ישען על מערכת מידע גאוגרפי (GIS), יהיה הבסיס למודל אשר יחזה את התפתחות הנגר העירוני בזמן אירועי גשם ויסייע בזיהוי האתרים המתאימים לקליטת המים. מודלים ממוחשבים של מיקרו-אקלים עירוני ונוחות תרמית של הולכי רגל ישמשו להערכת התרומה של צמחייה הניזונה ממי הנגר לאיכות החיים בעיר ויסייעו בהערכת התועלת שתתקבל מתכנון ויישום של תכנון עירוני רגיש-מים בערים אחרות בישראל ובחו”ל.
פרופ’ ברנר יהיה אחראי לפרויקט מס’ 3: טכנולוגיות רגישות-מים, ביופילטרים היברידיים לטיפול דואלי במי נגר ובמי תהום. המטרה היא לפתח ולבחון את הביופילטרים ההיברידיים לשם קציר מי נגר וטיפול בהם בעונת הגשמים (תקופה קצרה באקלים הישראלי, שבה יש פרופיל ייחודי של מישקעים ועומסי מזהמים), ולשם שיקום של מי תהום מזוהמים בחנקות בעונות היבשות (הקיץ הישראלי הארוך, נטול המישקעים), שישמש גם לשימור מתמשך של הביומסה (צמחים וחיידקים) במערכות הטיפול.
הגישה: בשלב הראשון תופעלנה עמודות ביופילטרציה בקנה מידה מעבדתי ובתצורות שונות, בכדי לאבחן את מנגנוני הרחקת המזהמים השונים (כולל מזהמים קונבנציונאליים כגון מוצקים מרחפים, מיקרואורגניזמים, חומר אורגני ותרכובות חנקן וזרחן, וכן מזהמים ייחודיים כגון חנקות, פרכלוראט, מתכות כבדות ופחממני דלק) ובכדי להגדיר את תנאי התפעול המיטביים להשגת יעדי הטיפול השונים. ממצאי השלב המעבדתי ישמשו לגימלון מערכות פיילוט לשם אימות ויישום הגישה בתנאי שדה.










פי.סי.חץ