ישראל והאיחוד האירופי מחזקים את השת”פ בתחום שינוי האקלים

ישראל והאיחוד האירופי מחזקים את השת”פ בתחום שינוי האקלים

ישראל מתכוונת להשיג יעד לאומי של הפחתת פליטות גזי החממה לרמה של 7.7 טונה לנפש בשנת 2030

ישראל והאיחוד האירופי התחייבו להמשיך ולחזק את שיתוף הפעולה ביניהם בתחום שינוי האקלים לקראת אימוץ הסכם אקלים עולמי חדש בפריז בדצמבר הקרוב.
שגריר האיחוד האירופי לארס פאבורג-אנדרסן אירח לאחרונה את השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, ואת שגרירי המדינות החברות על מנת לדון בהכנות לוועידת פריז. “האיחוד האירופי היה השחקן הכלכלי המשמעותי הראשון שהגיש את תרומתו להסכם החדש במארס אחרון- יעד מחייב של הפחתת לפחות 40% מפליטות גזי החממה עד שנת 2030, בהשוואה לרמות של 1990”, אמר השגריר פאבורג-אנדרסן.
השר גבאי הדגיש את ההזדמנות הכלכלית הגלומה במאמצים הגלובליים אל מול שינוי האקלים: “צמצום פליטות גזי חממה הוא מצב של win-win, לסביבה ולכלכלה, בישראל ובאיחוד האירופי. על ממשלות וראשי המגזר העסקי לעבוד יחד כדי להפחית פליטות, ולקדם מעבר עולמי לכלכלה דלת- פחמן. אנו מצפים להמשך שיתוף הפעולה הפורה שלנו עם האיחוד האירופי והמדינות החברות בו בעניין זה”.                                                                          
כמעט כל מדינות העולם יתכנסו יחדיו בוועידת האקלים. פטריק מזונאב, שגריר צרפת המארחת את הוועידה, אמר: “ועידת פריז תהיה הזדמנות היסטורית להאיץ את המעבר לכלכלה עולמית דלת-פחמן ועמידה בפני השפעות האקלים. אנשים ברחבי העולם מצפים ממנהיגיהם לאותת שהם מוכנים ורוצים לנקוט בפעולה החלטית כדי להתמודד עם שינוי האקלים”. האיחוד האירופי וישראל מחויבים להבטיח אימוץ של הסכם בינלאומי מחייב מבחינה משפטית, שאפתני והוגן, החל על כל המדינות, ואשר ביכולתו להגביל את עליית הטמפרטורה הממוצעת הגלובלית למתחת ל-2 מעלות צלזיוס ובכך למנוע שינוי אקלים מסוכן.      
עבור האיחוד האירופי ישנם ארבעה מרכיבים עיקריים ל”עסקה” מוצלחת: מחויבויות שאפתניות להפחתת פליטות, מטרה משותפת בדמות יעד הפחתה ארוך טווח, מחזור חמש-שנתי לבחינה מחדש של יעדי פליטה והחמרתם, וכללי שקיפות ואחריות נוקשים שיבטיחו שהמדינות יעמדו בהתחייבויותיהן.
בנוסף להפחתת פליטות גזי חממה, ההסכם החדש חייב גם להתייחס להסתגלות להשפעות שינויי האקלים ולגיוס והעברת מימון לפעולות אקלים.                              שינוי האקלים ופעולות למאבק בו הנם חלק בלתי נפרד משיתוף הפעולה של האיחוד האירופי עם שותפיו ברחבי העולם, כולל בישראל ובמזרח התיכון.
האיחוד האירופי והמדינות החברות בו הנם מהתורמים העיקריים של מימון אקלים בינלאומי - בשנת 2013 לבדה הם תרמו 9.5 מיליארד יורו. הם ממשיכים להיות מחויבים להגדלת מימון האקלים כדי לתרום חלקם להשגת היעד של המדינות המפותחות לגייס במשותף 100 מיליארד דולר בשנה עד שנת 2020 ממגוון רחב של מקורות ציבוריים ופרטיים.                                                                                                              
ישראל מתכוונת להשיג יעד לאומי של הפחתת פליטות גזי החממה לרמה של 7.7 טונה לנפש בשנת 2030, המהווה ירידה של 26% ביחס לרמה של 10.4 טונה לנפש בשנת 2005. יעד ביניים של 8.8 טונה לנפש נקבע לשנת 2025. היעד הלאומי כולל גם מטרות ספציפיות לשנת 2030 במגזרים שונים: צמצום צריכת החשמל בלפחות 17% בהשוואה לצריכה הצפויה בתרחיש עסקים כרגיל לפחות 17% מצריכת החשמל תבוא ממקורות מתחדשים, וצמצום הנסועה הפרטית ב-20% (הסטת נוסעים לתחבורה ציבורית) ביחס לתרחיש עסקים כרגיל.                                                                                                                
ישראל נמצאת כעת בשלבים הסופיים של הכנת התוכנית הלאומית להסתגלות. (NAP) לישראל ניסיון עשיר בהתמודדות עם האתגרים הנובעים מהיותה מדינה צחיחה וצחיחה למחצה עם מחסור כרוני במים. בזמן שההשפעות של אירועי מזג אוויר קיצוניים מורגשות בכל העולם ובמדינות האיחוד האירופי, ישראל שואפת לחלוק את הידע והניסיון שלה בהסתגלות, במיוחד באמצעות מרכז הידע להיערכות לשינויי אקלים שהוקם על ידי המשרד להגנת הסביבה. המעבר ההכרחי לכלכלות דלות-פחמן ועמידות להשפעות שינוי האקלים בכל העולם, יוצר הזדמנויות גדולות לטכנולוגיות ישראליות וידע ישראלי וזהו עוד תחום שבו יש לקדם שיתוף פעולה ישראלי-אירופי.
 










פי.סי.חץ