מחקר חדש מציע כלים לתכנון של מערכות כבישים שיגרמו לפגיעה מינימלית בלבד בבעלי חיים

מחקר חדש מציע כלים לתכנון של מערכות כבישים שיגרמו לפגיעה מינימלית בלבד בבעלי חיים

ד”ר טל פולק ושותפיה למחקר מאוניברסיטת קווינסלנד באוסטרליה, פיתחו כלים לתכנון נכון של מערכות כבישים, כאלו שימזערו את הפגיעה בבעלי החיים.

 
 פגיעה כזו יכולה להיות ישירה - כזו שגורמת לפציעה או למוות, אך גם עקיפה - כזו שגורמת לקיטוע בבתי הגידול שלהם וכתוצאה מכך לשינויים בדפוסי הנדידה, להפרדה בין אוכלוסיות ולפגיעה ביכולת להשגת משאבים חיוניים.
דו”ח שהוציאה לאחרונה רשות הטבע והגנים תחת הכותרת “מסדרונות אקולוגיים - מהלכה למעשה” מונה 59 מקומות שבהם יצירת מעבר מעל או מתחת לכבישים בארץ מוגדר “הכרחי”. אם תהיתם, רק חמישה מתוכם קיימים כיום, אחד נמצא בביצוע ועוד שלושה נמצאים בתוכנית להרחבת הכביש. מה לגבי ה-50 הנותרים? ובכן, הם עדיין בסטטוס “נדרש”.
בין מעברי הכבישים שהוקמו בארץ ניתן למנות, בין היתר, את המעבר העילי בכביש 6 (אזור רמות מנשה) ואת המעבר מעל כביש 70 (סמוך לבת שלמה). מצלמות מעקב שמוקמו במעברים אלה תיעדו בעלי חיים רבים שעושים בהם שימוש, ביניהם צבי ארץ-ישראלי, ארנבות, שועל מצוי, חזיר בר, תן זהוב ועוד.
בכביש 1 החדש, בקטע שבין שער הגיא למחלף שורש, הוקם הגשר האקולוגי הגדול ביותר בארץ (ברוחב 70 מטר). הגשר מיועד למעבר בעלי חיים מעל לכביש, בזמן שאזורים אחרים בכביש מגודרים, מונעים מעבר לא בטוח של בעלי חיים ועוזרים בהכוונת החיות לעבר המעבר.
נראה שלמרות העלייה במודעות לצורך במעברים אקולוגיים מתחת ומעל לכבישים, בעיות תקציביות מונעות את הקמתם. המודל של פולק ושותפיה מציע דרך לבדוק את הכדאיות הכלכלית של החלופות השונות. “מטרת המחקר הייתה לבנות בפעם הראשונה מודל מתמטי שמגדיר את הבעיה”, מסבירה פולק. “ההגדרה המתמטית מאפשר שימוש במדע ההחלטות כדי למצוא פתרונות אופטימליים המספקים את התמורה הטובה ביותר בתקציב מוגבל, או למצוא את הפתרון שנותן מצב ‘win-win’  כלומר, תמורה מספקת בעלות יחסית נמוכה. אם יש למקבלי ההחלטות סכום כסף מסוים להשקיע בשמירת טבע, המודל יוכל לחזות איזה סכום מינימלי הם יצטרכו להשקיע כדי להגן על אוכלוסייה של מין מסוים. כך ניתן לבצע ניתוחי עלות-תועלת ולמצוא את הפתרונות המיטביים תחת תקציב מוגבל”.
המחקר, שנערך באוסטרליה, התמקד באוכלוסיית הקואלות באזור המכונה חוף הקואלות, שממוקם מדרום-מזרח לעיר בריסביין. החוקרים יצרו מודל שבדק כיצד אמצעים כגון גדרות ומעברים עשויים למתן את השפעת הכבישים על אוכלוסיית הקואלות. המודל בחן שלושה מצבים: מצב שבו לא נעשה שימוש באמצעים ממתנים; מצב שבו מוצבות גדרות בלתי עבירות לבעלי חיים כך שהם לא נדרסים אבל האוכלוסייה מקוטעת; ומצב שבו בנוסף לגדרות מוצב מעבר בטוח לבעלי חיים. בנוסף, הוכנסו למודל עלויות כלכליות של האמצעים השונים.
ומה באשר אפשרות ליישם את המחקר על כבישי ישראל? “לטעמי ניתן יהיה ליישם את המחקר בפרויקטים רבים בארץ”, אומרת פולק. “בכביש מספר 1 החדש הפרויקט כבר בביצוע, אך באמצעות המודל ניתן היה לבדוק בשלב התכנון האם השקעת התקציב במספר מעברים קטנים תהיה אפקטיבית יותר מאשר בגשר אחד גדול”. 
הדבר תלוי כמובן גם בחיות שאנו רוצים שישתמשו במעבר וברוחב המינימלי שיאפשר את המעבר שלהן.
במודל החדש שד”ר פולק וצוותה מפתחים, המטרה היא לבדוק חברה שלמה של בעלי חיים ולא מין בודד - ולבדוק כיצד ניתן למקסם את מספר המינים שצפויים לשרוד בה בתום תקופת המודל (כ-100 שנים). 
בנוסף, בודקים החוקרים האם ישנם מינים שמהווים “אינדיקטורים” - מיני בוחן. כלומר, האם תכונות מסוימות של מין יכולות לרמז על סיכויי השרידות של שאר המינים בחברה. כך ניתן יהיה לבצע את הבדיקה על מין יחיד, ולפי התוצאות לחזות השפעה על החברה כולה.
פולק מסכמת: “זהו המחקר הראשון באקולוגיית הדרכים שמספק כלי מתמטי שמבוסס על חישובי עלות מאמצי השימור למול התועלת הכללית לאוכלוסייה. הוא יכול לסייע למקבלי החלטות להחליט בצורה מושכלת כיצד והיכן להקצות את המשאבים המוגבלים המוקצים לטובת פרויקטים בשמירת טבע בצורה שתספק את התמורה הטובה ביותר למערכת האקולוגית”.
 
 
 
 










פי.סי.חץ