השילוב המושלם

השילוב המושלם

בנייה ירוקה היא שילוב של שיקולים סביבתיים המקנים חסכון משמעותי בצריכת משאבי הטבע והאנרגיה, בעלויות הטיפול בפסולת ובפליטות המזהמים לאוויר

אלון גני
בנייה ירוקה משלבת את ההיבטים הסביבתיים כחלק אינטגרלי בשיקולי התכנון והביצוע של פרויקטי הבניה. העיקרון המנחה את הליך הבניה הירוקה הוא תכנון מוקדם והטמעת ההיבטים הסביבתיים בפרויקט, שיובילו להקמתם של מבנים איכותיים ונוחים יותר לשימוש המתחשבים במשאבי הטבע ובסובב וברוב המקרים חוסכים בעלויות הישירות של תפעול המבנה. 
מבנים מהווים מרכיב מרכזי בפליטות המזהמים לאוויר ואחראים יותר מכל גורם בודד אחר לצריכה העולמית של משאבי הטבע והאנרגיה:
30%- 50% מהאנרגיה ומהצריכה העולמית של חומרי גלם. 
מעל 30% מהכריתה העולמית של היערות. 
כ- 20% מהצריכה העולמית של מי השתייה.
באמצעות שילוב של שיקולים סביבתיים בבניה אפשר להגיע לחסכון משמעותי בצריכת משאבי הטבע והאנרגיה, בעלויות הטיפול בפסולת ובפליטות המזהמים לאוויר: 
•       חסכון של 50-90% בהוצאות הטיפול בפסולת. 
    30%- 50% בצריכת המים. 
30% בצריכת אנרגיה. 
 כ- 35% הפחתה בפליטת הפחמן לאוויר. 

האם השקעה בבנייה ירוקה היא כדאית?

בניה ירוקה כשלעצמה היא השקעה כדאית הנובעת מחיסכון ארוך שנים בעלויות הישירות של תפעול המבנה וחיסכון באנרגיה, מים ומשאבים אחרים. במונחים כלכליים, השקעה זו מניבה תשואה שפרויקטים עסקיים אחרים מתקשים להתחרות איתה.
במסמך שנערך באוגוסט 2008 עבור המשרד להגנת הסביבה ומינהל הדיור הממשלתי במשרד האוצר, נמצא כי השקעה במכלול אמצעים של בניה ירוקה מחזירה את עצמה תוך פרקי זמן של שנה וחצי עד שנתיים וזאת עם שיעור תשואה פנימי של כ- 60%. כל זאת, ללא הכללה של התועלות הנוספות למשק הנובעות מהקטנת הנטל על משק המים ומערכת ייצור החשמל והתועלות החיצוניות של הפחתת זיהום אויר ופליטת גזי חממה (הנאמדות בסה"כ של מיליארדי ש"ח). 
בניה ירוקה עשויה לייקר את עלות הבניה בסדרי גודל מוערכים של כ- 5% מעלות הבניה. עלות זו תלויה כמובן באופי וסוג המבנה והיקף האמצעים המוטמעים, ועשויה להיות נמוכה בהרבה. עם זאת ברור שככל שההשקעה הראשונית גבוהה יותר, כך גם גדל היקף החיסכון והחזר ההשפעה. 
כמו כן, אלמנטים מרכזיים של בניה ירוקה אינם מחייבים השקעה כלל, אלא רק הטמעת העקרונות בשלבי התכנון הראשונים בעיקר לנושא העמדת המבנים. הגברת המודעות לנושא בקרב בעלי המקצוע והציבור הרחב היא נדבך חשוב בקידום הבנייה הירוקה.
בשנת 2009 הוציא לאור המשרד להגנת הסביבה דף מידע- "בנייה ירוקה - בנייה ידידותית לך ולסביבה", במטרה להסביר את המושג בנייה ירוקה ואת הדרכים שבהן יכול כל אחד לתרום ליישום העיקרון, אם באמצעות תכנון בעת בנייה ושיפוץ ואם בעזרת התקנת אמצעי חיסכון באנרגיה ידידותיים לסביבה בעת תפעול בניינים קיימים. 

תקני בנייה ירוקה

קיימים שני תווי תקן ישראלים הנוגעים לתחום הבנייה הירוקה: 
ת"י 5281- התקן הישראלי לבנייה ירוקה – התקן הנמצא כעת ברוויזיה, עסק בבנייני מגורים ומשרדים, ואפשר קבלת "תו ירוק" של מכון התקנים הישראלי למבנה אשר יעמוד בדרישות. התקן יועד לשימוש אדריכלים, מתכננים, יזמים וקבלנים, ותפקידו היה לצמצם את ההשפעה השלילית של המבנה על הסביבה, תוך איזון ושמירה על תחרותיות וכדאיות כלכלית ועל משאבי הטבע. 
ת"י 5282- דירוג בניינים לפי צריכת אנרגיה: דירות בבנייני מגורים ובנייני משרדים- דן בשיטות לדירוג דירות בבנייני מגורים לפי צריכת האנרגיה הנדרשת לאקלום דירה, ובשיטות לדירוג משרדים וחלקי בניינים שייעודם משרדים לפי צריכת האנרגיה הנדרשת לאקלום הבניין ולהארתו לפי אזורי אקלים בארץ.

עקרונות והנחיית תכנון

בניה ירוקה כוללת חסכון וייעול השימוש במשאבים חדשים, שימוש מחדש ו/או במחזור מירבי של הקיים, וכל זאת תוך חתירה לשמירה על הבריאות ואיכות החיים של כלל המשתמשים במבנה, בהווה ובדורות הבאים. 
בנייה ירוקה היא המרכיב המבני/פיזי של תכנון בר קיימא המוגדר כ"הבטחת מילוי צרכי ההווה ללא סיכון יכולתם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם הם". 
הבנייה הירוקה כוללת היבטים של העמדה ותכנון המבנה במרחב, מעטפת, פתחים ותגמירים, תשתיות וטכנולוגיות לצד מרכיבים ערכיים, חברתיים ותרבותיים. בנייה ירוקה איננה כוללת רק את שלב התכנון, אלא גם התייחסות לשלבי הביצוע והתפעול לאורך זמן. תכנון מסוג זה נועד לייצר מרחב איכותי ויעיל יותר לאורך זמן, מרחב בעל מוכנות גבוהה יותר לשינויים עתידיים, חיצוניים ופנימיים, ומרחב שאינו משפיע לרעה על האדם, הטבע והסביבה המשתמשים באופן ישיר או עקיף במבנה או חיים בסביבתו. 
ההיבט התכנוני בבנייה ירוקה אחראי לנוחיות המשתמש ולבריאותו, באמצעות הגברת התאורה הטבעית והאוורור הטבעי והימנעות משילוב מוצרים רעילים בציוד הפנים. אחריות לסביבה מצריכה אף הערכה של הגורמים הכלכליים והאקולוגיים של חלופות הבנייה, כולל גורמים שאינם נחשבים כיום כ"עלויות", כגון דלדול משאבים, בזבוז אנרגיה לשם חפירה, הובלה וייצור החומרים. תכנון ירוק הוא תכנון שבו ההחלטות מבוססות על קריטריונים שמטרתם ניהול משאבי הבנייה מעבר לסוגיות הארכיטקטוניות, האסתטיות והפונקציונליות. 

מסמך מדיניות בנייה ירוקה- לשכת התכנון המחוזית מחוז תל-אביב

לשכת התכנון המחוזית במחוז תל-אביב (משרד הפנים) ערכה, בחודש נובמבר 2008, מסמך מדיניות בנייה ירוקה. מסמך המדיניות מיועד להתוות עקרונות מנחים לתכנון בגישה של בנייה בת קיימא, ולעודד פיתוח ובניית מבנים שבהם ייושמו עקרונות אלו. המסמך מיועד להוות כלי עבודה בידי הוועדה המחוזית, הוועדות המקומיות ורשויות הרישוי שלהן, לשכת התכנון המחוזית, מתכננים ויזמים. מסמך המדיניות משתלב ותומך במגמה הארצית והעולמית להפחתת צריכת משאבים מתכלים בכלל ואנרגיה במיוחד, ומודגשים בו ההיבטים הקשורים לכך. 

עקרונות והנחיות תכנון בנייה ירוקה בעולם

מספר מדינות בחרו לחייב באופן חלקי / בסוגי בניה מסוימים בנייה אך ורק בהתאם עקרונות בניה ירוקה. 
בארה"ב, הגוף המוביל בנושא הוא ה-US Green Building Council. גוף זה מפעיל את תוכנית LEED לדירוג בניינים לפי מאפייניהם הסביבתיים. הדירוג מתייחס למאפיינים כגון צריכת מים ואנרגיה, חומרי בניה וגימור והתאמת המבנה לסביבה. בשנת 2005, נחקק במדינת וושינגטון חוק המחייב כל מבנה ציבורי בשטח של 500 מ"ר ומעלה לעמוד בסטנדרטים הגבוהים שמציבה תוכנית LEED.  
באנגליה תיקנו בשנת 1990 את תקן BREEAM, שהיווה את הבסיס ל-LEED ול- Green Star, ולפיכך הפרמטרים לבחינה דומים ותפישת העבודה דומה, אם כי בעלת תפישה 'אירופאית' יותר וגמישה יותר. התקן אומץ לתחומי המגורים על ידי ממשלת אנגליה, ולאחרונה ייסדו תקן בינלאומי שמאפשר למדינות ארגונים או גופים מסחריים בינלאומיים לאמץ להם תקן ומדד לשינוי. תקן זה, שהוקם על ידי מכון התקנים הבריטי, עומד במרכזה של יוזמה לתקן כלל אירופאי עם גמישות לכל מדינה ומדינה.  
באוסטרליה, מפעיל ה-Green Building Council of Australia תוכנית דומה בשם Green Star, המיועדת גם היא לעודד יוזמות וולונטריות בנושא.  
באירופה, הפרלמנט של האיחוד האירופי העביר בשנת 2002 דירקטיבה בנוגע לצריכת אנרגיה בבניינים (Energy Performance of Buildings Directive). בדירקטיבה מוגדרים סטנדרטים מחייבים לצריכת אנרגיה בבניינים מסוגים שונים. 

מדריכים לבנייה ירוקה

עקרונות הבנייה הירוקה- מדריך מקוצר, נובמבר 2009 
שטחים ציבוריים בערים, יוני 2008 
הנחיות לתכנון תנועת אופניים בערים, (משרד השיכון) יולי 2008 
הנחיות לתכנון רחובות בערים, (משרד השיכון) יולי 2007  
הנחיות תכנון תנועת הולכי רגל בערים, (משרד השיכון) טיוטה יוני 2007 
עקרונות מנחים לתכנון יישובים ושכונות בני קיימא, (משרד השיכון) אפריל 2007  
בנייה משמרת נגר עילי, אוקטובר 2004  
הנחיות לאזורי מיתון תנועה, (משרד השיכון) ינואר 2002

החלטות ממשלה הנוגעות לבנייה ירוקה 

לפניכם שתי החלטות ממשלה הנוגעות לבנייה ירוקה: 
החלטה 2935 תאריך החלטה: 13/01/2008- תוכנית לעידוד השימוש באנרגיה נקייה. 
החלטה: 4095 (חכ/150) תאריך החלטה: 01/09/2008- צעדים להתייעלות אנרגטית - צמצום בצריכת החשמל

תכנון אקלימי

תכנון אקלימי מתייחס לתפקוד הפיסי של בניינים ועיקרו חסכון באנרגיה. הקטנת צריכת האנרגיה בבית תתאפשר באמצעות אופן העמדת המבנה, כווני הפתחים, תכנון הצללות וצמחיה מתאימה.
בידוד מעטפת הבית (בידוד תרמי חיצוני ומסה תרמית פנימית) יאפשר לשמור על נוחות תרמית בחלל הפנימי. בנוסף, תכנון אקלימי כולל את התאמת התכנון הפיסי של המבנה לאקלים הסביבה המקומית תוך תכנון יעיל של כווני הפתחים, ייעול דפוסי חימום, קירור ומיזוג, תאורה טבעית, גופי תאורה חוסכי אנרגיה. 
תכנון בנייה אחראי כלפי הסביבה (הנקרא לעתים ארכיטקטורה "בת קיימא" או "ירוקה") מעודד נצילות אנרגיה באמצעים של חישוב עלות מחזור חיים של מעטפת הבנייה והמערכות המכאניות, ניצול מרבי תוך מניעת דלדול משאבי הטבע, מיחזור ושימוש בחומרים הניתנים למיחזור. כמו כן, תכנון בנייה אחראי ודואג לנוחיות המשתמש ולבריאותו, באמצעות הגברת התאורה הטבעית והאוורור הטבעי והימנעות משילוב מוצרים רעילים בציוד הפנים. אחריות לסביבה מצריכה אף הערכה של הגורמים הכלכליים והאקולוגיים של חלופות הבנייה, כולל אותם גורמים שאינם נחשבים כיום כ"עלויות", כגון דלדול משאבים, בזבוז אנרגיה לשם חפירה, הובלה וייצור החומרים.
תכנון ירוק הוא תכנון שבו ההחלטות מבוססות על קריטריונים שמטרתם ניהול משאבי הבנייה מעבר לסוגיות הארכיטקטוניות, האסתטיות והפונקציונאליות. 

שני מסמכים חשובים הנוגעים לתכנון אקלימי:  

תא/ 5000 (תכנית מתאר מקומית לתל אביב יפו) דוח 1.3 מצב קיים אקולוגיה עירוני, (דצמבר 2008). 
דוח הכולל הגדרות, דוגמאות מהעולם, התייחסות לתכנון האקלים בתל אביב יפו וכלים בתכנון אקלימי.  
מדדים אקלימיים לתכנון מיזוג אוויר בישראל, (דצמבר 2002) משרד התחבורה (השירות המטאורולוגי), אימקם 2000 (איגוד ישראלי של מהנדסי קירור ומיזוג אוויר) ומשרד התשתיות הלאומיות (אגף מחקר ופיתוח). 
*המאמר הנו באדיבות המשרד להגנת הסביבה וניתן לקבל מידע נוסף באתר המשרד: www.sviva.gov.il/










פי.סי.חץ